הסיבות המרכזיות לעלייה בחומצת שתן

"מדוע דווקא אצלי עולה חומצת השתן?" שואלים אותי מטופלים רבים. ואצל כל אחד התשובה עשויה להיות שונה. מאמר זה מציג חלק נרחב מהסיבות שעלולות לגרום לחומצה אורית גבוהה ואף לגרום להתקף גאוט.

סיבות לעלייה בחומצת השתן (חומצה אורית)

• תזונה עתירת פורינים מן החי – גאוט היא מחלה מטבולית ולכן יהיה עלייה ברמת חומצת השתן שהיא תוצר לוואי של פירוק חלבונים יכולה להיגרם על ידי תזונה עתירת פורינים כגון: בשר בקר, פירות ים, חלקים פנימיים כמו כבד, טחול וכליות, סרדינים, אנשובי.
• מזון מעובד ושומן טראנס – תזונה המכילה מזונות מעובדים למינהם ושומני טראנס כגון שניצלים מוכנים, ג'אנקפוד, מרגרינה, חטיפים וכו' עשויים לעודד דלקות ולגרום לעלייה של חומצת השתן.
• שתיית אלכוהול, בירה ואפילו בירה שחורה – אלכוהול בגוף מתנהג כחומר משתן וכך תורם לעליית חומצת השתן בדומה לתרופות הניתנות לשיתון. כך שמשקאות כגון: ערק, וודקה וויסקי אסורים לשתיה בעוד כוס אחת של יין אדום מפחיתה סיכוי לגאוט בשל תכולת הרזרבטרול שביין האדום, כמו כן, ליין השפעה מרגיעה החיונית לחולי גאוט.
• שתיה של משקאות ממותקים – מחקרים הראו ששתיה של משקאות ממותקים כגון קולה, ספרייט וכו' גורמים לעלייה מובהקת של חומצת השתן ומכפילים את הסיכוי ללקות בהתקפי גאוט.
• עודף משקל – עודף משקל גורם להכבדה על תפקודי הכליות והחלשתם ובפגיעה בפינוי חומצת השתן.
• גנטיקה – אצל 10% מהסובלים מעודף חומצת שתן הגורם הוא גנטי.
• לחץ נפשי – לחץ נפשי ממושך יחליש את הפעילות התקינה של אברי הגוף השונים ועלול להביא לעלייה בחומצת השתן ואף להתפרצות גאוט.
• חוסר בפעילות גופנית – הוכח מחקרית שפעילות ספורטיבית מתונה מפחיתה רמת חומצת שתן בדם.
  פעילות ספורט בעצימות גבוהה – הרמת משקולות, טי אר אקס ופעילויות גופניות אינטנסיביות מידי מעלות את רמות חומצת שתן עקב פירוק מוגבר של השריר.
• גיל ושינויים הורמונאלים – עם הגיל אנו חווים שינויים הורמונאלים בגוף אשר משפיעים על וויסות חוצת השתן בדם כך לדוגמה להורמון הנשי, אסטרוגן, יש תפקיד חשוב בשליטה על רמות חומצת השתן בדם ולכן נדיר ביותר שנשים תחלנה בגאוט בתקופת ההריון ובתקופת הפוריות. בתקופת המנופאוזה ישנה ירידה ברמות ההורמון הנשי האסטרוגן ואז ישנה עלייה ברמת חומצת השתן וסיכון להתקפי גאוט גדל.
• תרופות – תרופות כמו אספירין, תרופות משתנות, תרופות ליתר לחץ דם הכוללות אלמנט משתן.
• הפרעות מטבוליות – בעיות בחילוף החומרים או עצירות.
• מחלות ממאירות.
• טיפול כימותרפי.
• בעיות בתפקוד כבד.
• מחלות כליות וירידה בתפקודי כליות – כתוצאה ממחלות כליות חומצת השתן לא מופרשת באופן תקין ועלולה לגרום לעודפי חומצת השתן.
• תת פעילות של בלוטת התריס.
• פעילות יתר של בלוטת הפרתירואיד.
• הרעלות, ניתוחים, הרדמה כללית.
• אנורקסיה נירבוזה, ודיאטות קיצוניות – הרעבה עצמית ודיאטות קיצוניות מעלות את ריכוז חומצת השתן בדם ולעיתים התקפות גאוט יחלו בעקבות תהליך הרזייה דרסטי ולא מבוקר .

טיפול בחומצה אורית גבוהה

ישנן 3 אופציות טיפוליות נפוצות:

1. טיפול תרופתי
   תרופות כגון אלוריל(אלופורינול) וזילול עובדות על הורדה של חומצת השתן בדם. לשיטה זאת ישנן כמה בעיות: 1. תופעות לוואי שעלולות להיגרם בטווח הקצר או הארוך של שימוש בתרופה(מומלץ לעיין בעלון התרופה). 2. הפסקה של הטיפול התרופתי עשוייה להקפיץ את רמת חומצת השתן בצורה קיצונית ולגרום להופעת התקף כואב במיוחד. 3. הטיפול התרופתי באלופורינול הוא לכל החיים.
2. טיפול בתוספי תזונה
   שימוש בתוספי תזונה וצמחי מרפא לטיפול בגאוט ידוע לאנושות כבר אלפי שנים. אני ממליצה על שימוש בפרוטקטינול ובפלמורין אשר מכילים 8 רכיבים שונים אשר תומכים בפעילות התקינה של הגוף, מורידים דלקות, מגנים על האיברים הפנימיים ועוזרים בהפחתת ייצור חומצת השתן.
3. טיפול בתזונה
   טיפול בתזונה תמיד חשוב בטיפול בגאוט אך חשוב לזכור כי בקרב אלו שכבר סבלו מהתקף גאוט, לרוב רק בעזרת תזונה יהיה קשה למנוע את התקף הגאוט.
   אצל מי שהתפרצה לו כבר המחלה, תזונה נכונה תהווה רק חצי הדרך לפתרון ואילו הפתרון האמיתי צריך להיות ע"י טיפול עומק שיטפל בשורש הבעיה.

לסיכום

ישנם גורמים רבים לעליית חומצת השתן ועל רובם יש לנו שליטה. חשוב להבין שברגע שאנו סובלים מרמה גבוהה של חומצת השתן ככל הנראה יש לנו בעיה או בתזונה או בקצב פינוי החומצה או בשתיהן. אם הבעיה היא אך ורק בתזונה ככל הנראה תזונה מאוזנת תחזיר אותנו לאיזון אך אם מקור הבעיה הוא בפינוי החומצה עלינו לטפל בשורש הבעיה ולחזק את מערכות הגוף כך שיוכלו לפנות את החומצה באופן יעיל ובריא.